לעתים, ביחוד כאשר אנו ניגשים למלאכת התרגום, ביחוד מצרפתית לעברית, קל להתמקד בהבדלים הקיימים בין השפות ובאתגרים אותם הם מציגים למתרגם ולשכוח מקוי הדמיון העוברים כחוט השני בין שתי השפות. במאמר זה נבחן שני פעלים מזן ‘פעלי העזר’המהווים את עמוד השדרה של הדקדוק הצרפתי וכיצד מדגימים פעלים אלו, כל אחד בדרכו הוא, את הדמיון והשוני בין השפות.
שתי אבני היסוד החשובות ביותר של הדקדוק הצרפתי הינן פעלי העזר Etre וAvoir . ההגדרה המילונית של פועל עזר הינה – פועל המתלווה לפועל העיקרי במשפט, במבנה תחבירי מוגדר, כדי ליצור לו משמעות דקדוקית מסוימת, כגון זמן, אופן, מצב, תנאי, יכולת, וכדומה. לפועל העזר אין משמעות סמנטית משלו במשפט, ומטרתו היחידה הינה לתמוך בפועל העיקרי.
בשפה העברית אנו נוהגים להשתמש במספר פעלי עזר. לדוגמא הפועל “עמד” כאשר הוא מצורף לפועל אחר כגון “ללכת” או “לדבר” מביע למעשה בכוונה סמנטית את הרעיון של הפועל “התכוון”. פועל עזר נוסף הבא לידי שימוש בשפה העברית הינו הפועל “הלך” . “אני הולך מחר להזמין חופשה בחו”ל”. אין הכוונה להליכה פיזית, בעיקר לא בימינו אנו בהם רוב החופשות מוזמנות אונליין או טלפונית, אלא למשמעות “מתעתד” , “אני מתעתד להזמין חופשה”.
לחלופין משמעותו של הפועל Etre בצרפתית – “להיות” – באה לידי ביטוי ומשמשת לתמוך בתיאורי מצב. לדוגמא – “Je suis fatigué”-Suis הינה הטייה של הפועל Etre בגוף ראשון יחיד ומשמעות המשפט כולו הינה – “אני להיות עייף” , או בתרגום מדוייק – “אני עייף” .
גם בדקדוק העברי נעשה שימוש בפועל העזר “להיות” אך לא בזמן הווה. לדוגמא אין אנו אומרים בעברית “אני להיות רעב” אלא – “אני רעב” אך בזמן עבר אנו אומרים “אני הייתי רעב” ולא “רעבתי”.
להבדיל, משמעותו הסמנטית של הפועל Avoir בצרפתית הינה “יש” (To Have) אך פירוש זה חסר חשיבות משמעותו היחידה הינה לתמוך בפעלי העשייה במשפט ולהוות סמן דקדוקי לזמנים והטיות גופים.
חשוב להבחין כי נחיצותם של פעלי העזר בשתי השפות אינה עומדת באותה שורה. בעוד שבשפה העברית פעלי העזר באים לספק תחליף או לשמש כ’מאזני’ טון מליצי, הדקדוק הצרפתי כולו נשען למעשה על פעלי העזר בכלל ועל הפעלים Etre וAvoir בפרט.
שירותי תרגום איכותי ישכיל לזהות ואבחן וליישם את פעלי העזר בצורה הנכונה ביותר במשפט בכל שפה, על מנת להקנות לטקסט המתורגם שטף וצלילות ממש כמו בטקסט המקור.
bg-contact2
contact-cards
